זוכרים את התקופה בה עץ היה יותר מסתם חלק מהנוף? תקופה בה ילדים מיצו את מלוא הפוטנציאל שבטבע ויצרו ממנו מגרש משחקים לכל דבר…?
אז למי מאיתנו שזוכר, קצת קשה להשלים כעם העבודה שהילדים של היום כבר לא מטפסים על עצים, לא מתחבאים מאחוריהם במהלך משחקי מחבואים ולא מקימים עליהם בית עץ מאולתר שיהווה דגל של עשייה אישית וחדוות יצירה.
לתכנים אחרים שלנו:
מצד אחד כהורים שאפתנים, אין לנו בעיה של ממש נגד הטכנולוגיה שכה מעסיקה את ילדינו. אם להיות ריאליסטיים הטכנולוגיה הזו מסובבת את העולם ואם נשכיל לאפשר לקטנטנים להתנסות בגיל צעיר היא יכולה להפוך למקור פרנסה מוצלח עבורם ולהעניק להם את הביטחון והיציבות שכל הורה רוצה עבור ילידו.
מצד שני… איפה התמימות של פעם? הילדים האלו שלנו הם בכל זאת ילדים. אז חשוב לספק להם איזון בין הישגיות טכנולוגית לשעשוע תמים ונטול אינטרסים.
אז הנה כמה דרכים להכניס קצת טבע לחיי הילדים, באופן טבעי ונעים. באמצעות ריהוט עץ.
- נדנדת עץ בחצר: כזו שקונים בחנות צעצועים או שבונים לבד מעץ גולמי שרכשתם במחסן עץ. חשוב מאוד לוודא שהנדנדה ואופן התקנתה בטיחותיים. בחרו בעץ מלוטש ומשויף היטב, יתכן שהקטנטנים ירצו לשבת על הנדנדה במכנס קצר ולכן היא חייבת להיות נטולת סיבים. לגבי חיבור הנדנדה – קישרו אותה היטב לקורה יציבה בחצר או לענף עץ איתן.
- בית עץ: בתי עץ בחצר הפרטית או בפארק הציבורי היו פעם חלומו המתוק של כל ילד. היום ילידם בקושי יודעים על קיומה של "חיה" כזו. אתם כהורים יכולים לערוך להם היכרות עם בית עץ שתזמינו מוכן או תבנו מאפס. בתוך בית העץ תוכלו לשלב ריהוט עץ או כריות בד טבעיות.
- אדניות פרחים: אז למזלנו הילדים עדיין יודעים צמחייה מהי וגם די אוהבים את הטבע אבל אלו מאיתנו שלא זכו לבית קרקע עם חצר עשבית וירוקה, צריכים להבין שהילדים רואים ירוק רק בגן או בפארק הציבורי בשעות הפנאי… כשלמעשה אין שום סיבה שהם לא ייהנו מפרחים צבעוניים וניחוחות של טבע גם בבית . שלבו אדניות עץ גדולות (בחצר) וקטנות (בתוך הבית) כדי ליצור חיבור זורם בין הבית לסביבה.
- פינת משחקים עם ריהוט עץ: אם יש לכם ילדים- יש לכם פינת משחקים ופינת יצירה לילדים. אז במקום לרהט את אותה פינה בפלסטיק סינטטי, בחרו ריהוט עץ טבעי. וכמובן שאפשר לעשות את השילוב ולהניח להם לשחק בטאבלט פלסטיקי בפינה הזו. הרי אין דבר יפה יותר מהחיבור בין המסורת של פעם לקדמה של היום.